מפעל השמנים של חסונה

מתקן 1 ומתקן 2

מפעל השמנים של משפחת חסונה פעל עד שנת 1948. נראה שהמבנה נוסד בשלבים מאוחרים של ימי השלטון העות'מני. מרבית מתקני הייצור המסורתיים נותרו על עומדם בתוך המבנה/ובהם: אגף ששימש לייצור שמן זית, אגף אחר שימש לתעשיית הסומסום, ממנו נהגו לייצר טחינה, ומוצרים נוספים. באגף שלישי של בית הבד היה מפעל של סבון אותו ייצרו על בסיס שמן זית. מרבית מתקני בי ת הבד פעלו בכוחו של מנוע דיזל מרכזי, אשר נותר במקום. 
 

מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע"ר) גייס תקציב של 3,500,000 ₪ לצורך שיקומו של מפעל השמנים של חסונה והפעלתו כמרכז מבקרים. ליוזמה חברה המועצה לשימור אתרי מורשת. המכון גיבש פרוגרמה מפורטת לשיקום המבנה באמצעות צוות תכנון שהורכב ממומחים בעלי מוניטין בתחומם. לאחר שהמבנה הופקע על ידי העירייה, במסגרת תכנית מיוחדת למגורים, היוזמה הוצגה לנציגי העירייה בחודש אוגוסט 2020, אך עד כה העירייה לא הצליחה להציג מתווה למימוש המיזם.

 

פרוגרמה לשיקום ולהפעלת מפעל השמנים של חסונה כמרכז מבקרים לתיירים

דרך פעולתו של בית הבד של חסונה, כפי שסופר על ידי אבו רג'ב חסונה בשנת 2007

בית הבד פעל עד מלחמת השחרור ב- 1948 והוא שימש להפקת שמן זית, טחינה, שמן סומסום וסבון על ידי הסבא של אבו רג'ב – אבו רג'ב, יליד 1927, הספיק לעבוד במבנה והכיר אותו היטב בעת שהמבנה פעל.
משפחת חסונה הייתה גובה תשלום מהלקוחות שהיו מביאים זיתים או סומסום למפעל באחוזים מהשמן או מהטחינה.

מתקן מספר 1
שימוש: פריכת הזיתים הונע על ידי סוס, שנע עם כיוון השעון. במיתקן חסרה הרתמה לסוס, החלק הנמצא לפני האבן – להחזרת הגפת וחסרה גם חתיכת פח אשר תפקידה היה לנקות את משטח האבן תוך כדי עבודה מהחומר הטחון

מתקן מספר 3 – מכבשים 
קיימים שני מכבשים האחד שלם ובשני חסרים חלקים סיבוב הידיות שימש להורדת החלק הלוחץ של המכבש לאחר לחץ ראשוני אפשר היה לשלב גלגל נוסף ללחיצה מסיבית יותר את הגפת היו מכניסים לעקלים לפני הכבישה.

ברחבה בין מתקן 1 למתקן 2 (בתרשים ) היה מקום בו הייתה כל משפחה מניחה את הזיתים שלה בתוך אגנים בנויים בצמוד לקיר המזרחי בהם ניתן היה לרכז יבול של כול משפחה בנפרד. האגנים נהרסו.

על תכנית המבנה

  1. ממערב למתקן 1 הייתה דלת שנאטמה והיוותה כניסה לבית אחר שלא קיים היום.

  2. ליד דלת הכניסה היה שביל הליכה מזרחה.

  3. ליד מיתקן 2 הייתה דלת נוספת שנאטמה עם כניסת מתקן 2

  4. ליד האגן הכדורי דלת נוספת

  5. ליד האגן הכדורי הייתה פינת ישיבה לפועלים

מתקן מס' 2

שימש לטחינה מהירה יותר של הזיתים אבו רג'ב לא זוכר את השנה המדויקת בה נקנה המכשיר אך מעריך שסביב שנת 1936-40 המכשיר פעל על ידי רצועה שהפעיל המנוע למכשיר זה רצועת פח שהותקנה בצמוד לאבן הפריכה ושימשה להרחקת הגפת מפני האבן. בנוסף הותקן פתח לריקון הגפת.
המנוע הופעל על ידי סולר. נותר צינור לקירור המנוע על ידי מים שהוזנו ממיכל הנמצא על הגג. צריך לבדוק כיווני זרימה של המים. ישנו צינור אחד וכנראה היו שני צינורות, האחד להזנת מים קרים והשני לשחרור המים החמים. נותר גלגל התנופה, הטלטל ומכלולים נוספים

בורות מס' 4
ארבעה בורות קיימים היום במקום זה אשר שימשו לאחסנת פחי שמן הזית. שלושה בורות נותרו שלמים. בזמן המלחמה ב- 48 נוצר חשש שיהיה מחסור בדלק להפעלת בית הבד לשם כך אחסנו פחי סולר באחד הבורות ואטמו את הפתח ע"י כותנה. כאשר נוצר חשש שישנה רטיבות רצו לבדוק את העניין וניגשו לבור עם נר. אדי הסולר גרמו לפיצוץ – הבחור נהרג.

אגן רחצה לכלי העבודה – נמצא סמוך למיתקן 6


מיתקן 6
שימש לקילוף הסומסום המערבל פעל בתוך הדוד על יד המנוע באמצעות רצועה ודיפרנציאל. כל המכונות יכלו לפעול במקביל המנוע היה מספיק חזק והיו עונות בשנה שאכן הכל פעל במקביל.

אגנים מס' 5
לפני ההכנסה למכונה היו משרים את הסומסום ל-24 שעות 

תנור 7
לקליית הסומסום לפני הטחינה

אגן ליד תנור 7
שימש לדריכה על הטחינה ברגליים לשם הוצאת שמן הסומסום. הדריכה נמשכה 2-3 שעות את הפסולת היו נותנים מאכל לפרות השמן נמכר בכל ארץ ישראל כולל בירושלים ובשכם. השמן שווק בפחים.

ליד מיתקן 6 - בור לאחסון פחי שמן

מתקן 8 – מטחנת הסומסום הסומסום הוכנס למשפך הפח העליון והוזן לאבני הרחיים שפעלו בכוח המנוע הראשי.

מתקן 9 – המסבנה
למתקן זה שני מרכיבים: אגן עגול וגדול (מדרום) שבתוכו היה דוד עגול ענק אשר שימש לבישול שמן הזית והסודה הקאוסטית לצורך הכנת הנוזל הצמיג של הסבון. המכלול שמצפון לאגן שימש לטיפול בהסקה לצורך חימום הנוזל.

חדרים נלווים 10
בחדרים אלה הושלמה הכנת הסבון. החומר הצמיגי נוצק על גבי רצפות חלקות ולאחר כמה ימים של התמצקות, אך בעודו עדיין רך "כעור", חתכו את קוביות הסבון באמצעות סרגלים וסכינים ארוכות וחדות כמעין מנצ'טות. על גבי כול קובייה הטביעו חותמת של המפעל באמצעות פטיש עליו תבליט. היה צורך להכות על כול קובית סבון בנפרד לצורך ההטבעה. העבודה נעשתה באמצעות פועל מיומן ובמהירות רבה. לאחר מכן הוערמו הסבונים בערמות עגולות וחרוטות לגובה וכך הם נותרו למשך כשבוע להשלמת הליך הייבוש. לאחר הייבוש היו עוטפים כול קוביית סבון בנייר ומכניסים את הסבונים לארגז (בוקסה) של עץ ולמשלוח ללקוחות ולספקים. בשאר ימות השנה שמשו חדרים אלה לאחסון. 

ראיין את אבו רג'ב חסונה – גיא רוזנס
כתב וערך את הדוח – אלון שביט

Hasuna DSCF2905
Hasuna 2
Hasuna 1
Hasuna DSCF2928
Hasuna DSCF2905
בית הבד
op_wheels
op_oven
op_bath
op_press